top of page

הורות ומצבי טראומה

טראומה - מה זה?

כולנו נקלעים בחיינו למצבים לא נעימים ולעיתים גם קשים. אך לעיתים אלה התנסויות טראומטיות המאיימות על שלמות החיים (סכנת מוות, אלימות מינית, אלימות פיסית, תאונה וכיו"ב). אלה יכולות להיות חויות שהאדם חווה על עצמו, מצבים שהאדם היה עד להם או ששמע שאדם קרוב לו נפגע מהם. התגובות לאירועים טראומטיים עשויות לכלול חוויה מחדש של הארוע או הזכרות בו, נטיה לדריכות, קשיי שינה, קשיי ריכוז, רגזנות, עליה ברגשות ומחשבות שליליים ומאמץ להימנע מזכרון האירוע. תגובות אלה אצל מרבית האנשים יפחתו ללא התערבות טיפולית לאחר זמן מה. לעומת זאת, אצל כ- 10% מהאנשים לא תהיה החלמה טבעית והתגובות הללו ימשכו גם חודש או שלושה חודשים לאחר האירוע. זהו המצב הקרוי אצל אנשי המקצוע - הפרעת דחק פוסט טראומטית, או פוסט-טראומה (Post Traumatic Stress Disorder = PTSD). ישנם מקרים בהם התגובות הפוסט-טראומטיות יופיע לראשונה גם שנה לאחר הארוע הטראומטי.

פוסט-טראומה ויחסים במשפחה

תגובות פוסט-טראומטיות כוללות מרכיבים שונים בעלי השפעה  משמעותית על מערכות היחסים בכלל, ועל מערכות היחסים המשפחתיות בפרט. רגזנות, תוקפנות, קשיי ריכוז, קשיי שינה ואחרים - הם בעלי השפעה על איכות היחסים של מי שנושא את הפוסט-טראומה עם הסובבים אותו. 

למערכת המשפחתית מספר תפקידים משמעותיים בחיינו: מקום המעניק לנו תחושת שייכות, מסגרת של תמיכה ויחסי אהבה מסוגים שונים (אהבה רומנטית, אהבת הורה לילדו), רשת בטחון ודאגה הדדית, מסגרת ללימוד התנהגויות בינאישיות וללימוד התמודדויות. כאשר מישהו מבני המשפחה נמצא במצוקה רגשית כלשהי, המשפחה כולה מושפעת ומגיבה למצוקתו. ניתן לדמיין את זה כמו מערכת מובייל שבה מרכיבי המובייל (קרי בני המשפחה) נמצאים באיזון כלשהו. שינוי באחד ממרכיבי המובייל (שינוי בגודל, בצורה, בחומר, במיקום) מצריך את כל מרכיבי המובייל ליצור איזון חדש כדי שהמובייל לא יתפרק. כך, כאשר אחד מבני המשפחה נמצא במצוקה הרי שהיא משפיעה על שאר חברי המשפחה. ההשפעה יכולה להתבטא בהתגייסות של עזרה ותמיכה או בבהלה והתרחקות, בפיתוח תקשורת ביניאישית חדשה או בקשיים בתקשורת הבינאישית, בציפיות לנוכחות שאינן נענות או בדרישה לחזרה לתיפקוד רגיל כאילו דבר לא השתנה. 

 

טראומה של הורים בילדותם

הורים אשר בתקופת הילדות שלהם נחשפו או חוו בעצמם פגיעה מינית, אלימות פיסית, אלימות רגשית עשויים להיות מושפעים מכך גם בהורות שלהם עצמם. פגיעות מסוג זה, שמהותן היא פגיעה במערכות יחסים אנושיות (המתבססות על מרכיבי אמון, בטחון, כבוד), ובמיוחד כשזו פגיעה במערכת היחסים של המקום הכי חשוב בחיינו - קרי במסגרת הבית ומשפחת המוצא - הן בעלות השפעה נרחבת על כלל מערכות היחסים של האדם ובזה גם על הורותו. לעיתים הורה שבילדותו נחשף או נפגע מאלימות, עשוי להרגיש חסר אונים בתפקידו ההורי שם הוא נדרש לעיתים להיות תקיף, להעמיד גבולות, לגלות אסרטיביות. הורה שנפגע מינית בילדותו עשוי להגיב רגשית למגדר (מין) ילדו כזקוק להגנת יתר או כמאיים. יכולת התקשרות רגשית או ביטויים רגשיים של הורה לילדו עשויים אף הם להיות מושפעים מפגיעות שחווה ההורה בילדותו. 

אך אין הכרח כי דפוסי העבר יחזרו על עצמם בדור הבא. אלה יכולים להיות מושפעים מהתייחסות הסביבה, מידת התמיכה, מפרשנויות (כמו - נפגעתי כי הייתי לא בסדר לעומת נפגעתי כי מי שפגע התנהג לא בסדר). בעזרת היכולת של האדם להתבונן על חוויות העבר, לעבד אותם רגשית וקוגנטיבית ולבחון את השפעתם הנוכחית - ניתן ליצור שינוי. 

פוסט-טראומה של ילדים - יש דבר כזה?

ילדים עשויים לפגוש טראומות בחייכם הצעירים ממש כמו מבוגרים. אלה יכולים להיות מצבים מאיימי חיים כמו חשיפה למצבים של אלימות מסוגים שונים או תאונה, נשיכת בעלי חיים, אובדן אדם קרוב ואפילו התערבויות רפואיות פולשניות. לטראומות יכולות להיות השפעות קצרות טווח או ארוכות טווח, לא מעט תלוי ביכולת ההתמודדות והליווי של הסביבה הקרובה. אצל ילדים צעירים, ממש כמו אצל מבוגרים, ניתן לעיתים למצוא תגובות פוסט-טראומטיות הכוללות עוררות יתר (דריכות, הפרעות שינה, תוקפנות), המנעות ממצבים שמזכירים את הסכנה, חודרנות של מחשבות והיזכרויות. ילדים זקוקים לתמיכה כדי להתמודד עם הטראומה וכדי להחלים ממצב של פוסט-טראומה. התמיכה צריכה להיות בעיקר באמצעות ההורים - ולכן כל טיפול בילד צעיר מחייב מבחינתי את מעורבות ושותפות ההורים. הם אלה שמכירים אותו יותר מכולם, הם אלה שנמצאים איתו את מירב השעות בחייו, הם אלה שילוו אותו שנים ארוכות גם לאחר הטיפול ויוכלו להמשיך לתמוך ולעקוב אחר שינויים או חזרתיות של הקשיים.

ומה קורה כשגם הסביבה נפגעה בטראומה? כאן המקום לסייע לסביבת הילד, בעיקר להוריו, למצוא את הכוחות להתמודד עם הטראומה ולתמוך בהתמודדות של הילד. 

אז מה עושים? ואיך מתחילים? 
מה קורה במפגשים?
כמה עולה פגישה?

תמי סמיש-נמליך
bottom of page